הדילמה של תעשיית התה בסין: יש קטגוריות אבל אין מותגים

הצרכנים הסיניים נותנים עדיפות למקור התה על פני המותג בעת רכישתו. קטגוריות תה אזוריות כמו West Lake Longjing, Yunnan Pu'er ו-Wuyi Rock Tea טבועות עמוק בתודעתם של הצרכנים, בעוד שמותגים מוכרים לאומית כמעט ואינם קיימים. יש יותר מ-1.64 מיליון ארגונים הקשורים לתה- בפריסה ארצית, כאשר למעלה מ-70,000 הם סדנאות קטנות ובינוניות-בגודל. בשנת 2024, חמשת המותגים המובילים (CR5) בשוק התה היוקר{10}} החזיקו רק בכ-5.6% מנתח השוק, כאשר Bama הוא המותג היחיד שעבר 1%, והשיג נתח של 1.7% שהפך אותו למוביל בתעשייה. הניסיון להציע מגוון שלם של קטגוריות תה מוביל לטשטוש המותג, בעוד שהתמקדות בקטגוריה אחת גורמת לקשירה לאותה קטגוריה-האסטרטגיה של באמה להציע שש קטגוריות תה עיקריות הביאה ל"יש הכל אבל לא לבלוט", בעוד שההסתמכות העמוקה של Lancang על תה Puer הובילה לקריסתו לאחר התפוצצות הבועה הפיננסית.